גלעד שליט בבית: האם הוא חייב לסבול מהפרעת דחק פוסט טראומתית?

זה קרה ממש לפני חודש, כול המדינה עצרה את נשימתה ליום אחד וצפתה בחייל גלעד שליט חוזר סוף סוף הביתה משבי החמאס, לחיק נועם ואביבה שליט. כולנו חיכינו לרגע הזה, זה היה רגע היסטורי, רגע של תקווה שהשכיח את תחושת הייאוש שמאפיינת כל כך את החודשים האחרונים.

התמונה שבה גלעד עשה את צעדיו לעבר דלת ביתו שבמצפה הילה, הייתה אחת התמונות המרגשות ביותר. הרגע הזה הנציח את העובדה שגלעד עכשיו בבית!!!

אך לאחר שהדלת נסגרה נותרנו עם שאלה: האם גלעד שליט עכשיו חופשי באמת? חופשי לעשות כרצונו? חופשי מטראומות?

הדיון במצבו הנפשי של גלעד שליט הפך פופולארי. שיחות סלון רבות נסבו סביב שאלת הפוסט טראומה: האם גלעד חוות טראומה? אם כן, האם יצליח להשתחרר ממנה, ומתי? אם לא, אז איך נקרא למצב שהוא שרוי בו היום?

מצבי דחק והפרעת דחק פוסט טראומה

כדי לעשות סדר בדברים נגדיר ראשית מהו מצב דחק ומהי הפרעת דחק פוסט טראומתית.

מצב דחק הוא מצב שדורש הסתגלות מחודשת. מצבי דחק למעשה מאתגרים את משאבי ההסתגלות של האדם וגורמים לתגובות שמכוונות הן למטלה והן להגנה. כאשר גורמי הדחק חמורים ומתמשכים, יכול האדם שלא להסתגל למצב החדש או אז תחול ירידה בתפקודו ואירוע הדחק יעובד אצל האדם כטראומה.

הספרות הקלינית מגדירה טראומה כאשר האדם מתנסה באירוע הדחק שוב ושוב, למשל דרך מחשבות טורדניות החוזרות ונשנות, כאשר האדם נמנע ממצבים וגירויים שמזכירים לו את מצב הדחק, כאשר הזיכרון והריכוז נפגמים, כשהאדם דרוך ונמצא במצב מתמיד של עצבנות ומתח, כשיש תלונות על נדודי שינה ו/או דיכאון.

כאמור, לא כל מצב של דחק, חמור ככל שיהיה, מוביל להפרעת דחק פוסט טראומתית באדם. התשובה לשאלה האם מצב הדחק יהפוך להפרעת דחק פוסט טראומתית תלויה באופן שבו האדם מעבד במוחו את האירוע.

כולם מסכימים שגלעד שליט היה שרוי במצב דחק חמור במשך תקופה ארוכה מאוד, אך האם הוא נאלץ להתמודד כעת עם הפרעת דחק פוסט טראומתית?

אני סבור שאין זה הכרחי שגלעד שליט יסבול מהפרעה פוסט טראומתית, ואת הנימוק לכך אני מוצא במבנה האישיות של גלעד עצמו.

היה זה הפסיכולוג יונג שהבחין בין 2 סוגי טיפוסי אישיות שונים והפוכים זה מזה. יונג האמין שלאנרגיה הנפשית שלנו יש 2 יעדים: האני הפנימי והסביבה החיצונית. לאנשים שמשקיעים אנרגיה רבה בסביבתם החיצונית, לאנשים שמכוונים את התנהגותם בהתאם לגורמים סביבתיים – קרא "מוחצנים", בעוד שלאנשים מסוגרים יותר, המשקיעים את האנרגיה שלהם בהיבטים פנימיים וסובייקטיביים – קרא "מופנמים". ברור שמדובר כאן בטיפוסים מאוד קיצוניים הנמצאים על קטביו של ציר, ורובינו נמצאים אי שם באמצע, אולם לכל אדם יש חלק יותר דומיננטי.

את גלעד שליט הייתי שם על קו הרצף הקרוב יותר לטיפוסים המופנמים. ולדעתי העובדה שגלעד ידע להעסיק את עצמו ובבסיס אישיותו מושפע פחות מהסביבה החיצונית, אין הכרח שמצב הדחק בשבי יהפוך אצלו להפרעת דחק פוסט טראומתית. היותו טיפוס מופנם בתנאי בידוד קשים דווקא הייתה לטובתו. חברים וחבר'ה אינם מהווים תנאי בל יעבור להסתגלותו ואישיותו האינטרוברטית דווקא שירתה אותו.

אך חשוב לציין שלא כל טיפוס בעל מאפייני אישיות אינטרוברטיים היה מתגבר על כל מצבי הדחק באשר הם. למעשה אם ניקח לדוגמה מצב דחק אחר, למשל אונס של בחורה, במקרה כזה, דווקא בחורה בעלת מאפייני אישיות מוחצנים עשויים לעזור לה להתמודד טוב יותר עם אירוע האונס. הסיבה לכך טמונה בעובדה שמעגלי התמיכה העומדים לרשות הבחורה המוחצנת גדולים יותר, בדרך כלל. אלו עשויים לשפר את סיכוייה להתגבר על האירוע ולהביא לכך שאירוע הדחק לא יעובד לכדי הפרעת דחק פוסט טראומתית.

מעבר לטיפוסי האישיות ישנם עוד גורמים שיכולים לעזור לנו לנבא באם אירוע דחק יהפוך להפרעת דחק פוסט טראומתית באדם מסוים. כך למשל, תמיכה חברתית, מסר מהמפקדים, הכנה לתנאי קרב ולתנאי שבי, חוויות דחק קודמות ואינפורמציה זמינה כל אלו ועד הם מנבאים אמינים למדי.

את ההוכחה לכך, שאנשים שונים מגיבים באופן שונה למצבי דחק זהים, אנו רואים היטב בקרב ניצולי שואה. מחקרים שנערכו בקרב ניצולים ממחנות הריכוז הראו כי חלק מהם גילו יכולות התאוששות ראויות להתפעלות ותפקודם היה טוב, בעוד שחלק מניצולי השואה סבלו וסובלים עד היום מחרדות, נדודי שינה, דיכאון, סיוטים חוזרים ונשים ואף אימפוטנציה.

חשוב לציין, שאני, כמו רוב אזרחי מדינת ישראל, ניזונתי מאמצעי התקשורת בכל מה שנוגע לחזרתו של גלעד הביתה, ולא דיברתי עם גלעד עצמו או מקורביו. ההתרשמות שלי ממצבו של גלעד היא לוקה בחסר ובבחינת הערכה כללית בלבד!!!

מה יהיה גורלו של גלעד שליט…? Only Time will tell

ובכל מקרה: אאחל לגלעד ולמשפחתו היקרים שיקום מוצלח ככל האפשר. מהתרשמותי, הם אכן בדרך הנכונה!

לקריאת המאמר בפורמט PDF יש ללחוץ כאן