דחף לאנוס

ההיסטוריה מלמדת אותנו על הנטייה האנושית להרחיק מעשי זוועה מהתודעה הציבורית ולהכחישם.

ההתפתחות הטכנולוגית של אמצעי התקשורת המאפיינת את תקופתנו מפגישה אותנו פנים אל פנים עם מעשים מחרידים ומונעת מאיתנו "לטאטא מתחת לשטיח" את מה שלא נוח לנו לראות. ואכן נושא האינוס או הפעלת אלימות, כפיה וכוחניות תופס יותר ויותר מקום בשיח הציבורי, בד בבד עם שכלול הכלים הטיפוליים להתמודדות עם נושא כאוב זה.

בעבודתי כמטפל אני נתקל ביותר ויותר במקרים הקשורים ישירות או בעקיפין לתחום זה.

המודעות ההולכת ומתרחבת מאפשרת לקיים דו שיח גלוי ופתוח בנושאים רגישים המבקשים מענה טיפולי מיידי
.
לאחרונה, במסגרת הפורום אותו אני מנהל, קיבלתי פניה תחת הכותרת "דחף לאנוס", עלי להודות שהתגובה הכמעט אוטומטית שלי הייתה רתיעה! ואני בטוח שרובכם הייתם ו חשים לפחות חוסר נוחות למקרא הדברים הבאים:
.
"…שלום רב.
מזה שלושה חודשים אני מרגיש דחף בלתי מוסבר לאנוס מישהי. מתחשק לי לתפוס מישהי בחדר מדרגות ולאנוס אותה, אונס אלים ואכזרי.
בכל פעם שאני רואה אישה אני חושב את זה אבל מצליח לעצור את עצמי על ידי אוננות מאחורי שיחים. זה מפחיד אותי כי אני לא בן אדם כזה.
אני בן אדם טוב ונורמטיבי, אין לי עבר פלילי, ומעולם לא חשבתי מחשבות כאלה.
הדחף התחיל אחרי שבת זוגתי מזה שנה זרקה אותי.
חשבתי ללכת לפסיכולוג כדי לפתור את הבעיה אבל אין לי כסף.
אני מפחד שבסוף לא אצליח להשתלט על הדחף ואמצא את עצמי בכותרות העיתונים ומאחורי הסורגים. מה עושים?…".
.
ואכן, שאלה זו משכה אש. 1218 צפיות ומספר רב של תגובות.
.
התגובות נעו על רצף בין הסתייגות ואף גועל לבין הבנה ורצון לסייע (נאלצתי למחוק חלק מההודעות המזיקות והזדוניות יותר).
.
לימור כתבה:
"…תלך לטיפול דחוף! אתה עוד תאנוס מישהי! אם אין לך כסף אז תלך ליועץ בשקל, העיקר שלא תאנוס…" .
.
מישהו אנונימי כתב:
"…תאמין או לא יש נשים יסכימו לך…אז לך על זה בהסכמה…"
.
מישהו אחר הציע טיפול "תת הכרתי" וכתב:
"…לאורח היקר. קודם כול יישר כח על התעוזה להתוודות. זה כבר אומר שאתה במקום טוב יחסית. אבל זה יחסית. תשמע, הדברים שייאמרו לך וגם טיפול פסיכולוגי יעזרו לך בשקל. ולמה? כי הבעיה שלך היא לא בעיה הכרתית. אתה מכיר בזה שזה מעשה שגוי. זאת בעיה של תת מודע. ולכן חבקוק צודק אבל גם זה לא יעזור לך בדיוק. אם אתה באמת מכיר בחולשתך אתה חייב ללכת לאנשים שמטפלים בתת מודע ויש כאלו מיסטיקניות שיכולות לטפל בתת מודע או אפילו לך תעשה היפנוזה רפואית אבל אתה חייב טיפול בתת מודע כי טיפול בהכרה שלך לא יעזור לך…".
.
אנונימי אחר כתב שיש מקום לבדיקות רפואיות כי אולי מדובר בגידול במח…:
"… אתה אומר שמעולם לא חשבת מחשבות כאלה, אז כמה שאלות. מה הגיל שלך? זו פעם ראשונה שאתה חווה פרידה? וגם אם כן, זוגות נפרדים, זורקים ונזרקים כל הזמן. מה שתיארת נשמע כמו צורך לנקום, פגעו בך ואתה רוצה לפגוע בחזרה, אבל התחושות אצלך הן קיצוניות.
מצד שני אתה מודע היטב לחומרת הענין, אבל ממה שרשמת ניתן להבין שהפחד שלך הוא רק מזה שיתפסו אותך ויהרסו לך החיים, ולא מכך שתהרוס אותם לנאנסת ולקרוביה.
שאלה נוספת, האם חווית בתקופה האחרונה כאבי ראש יותר מהרגיל? או אולי בחילות, הקאות, הפרעות ראייה? אני לא רופא ולא רוצה לגרום לפחד, אבל אם חווית חלק ממה שהזכרתי כדאי שתיגש לרופא על מנת לוודא שלא מדובר בגידול במוח , בכל מקרה אתה חייב חייב חייב ללכת לטיפול…!!!"
.
כתבה: yanina
"…בכל עיר כמעט יש תחנה לבריאות הנפש, שנותנת במקרים קשים של מצוקה טיפול של שנה ללא תמורה. אני לא יודעת איפה אתה גר. יש תחנות שיש בהן גם פסיכולוגים וגם פסיכיאטרים, ככה שאפשר לקבל גם טיפול תרופתי. יש מרפאות קופת חולים, שגם הן מחזיקות פסיכיאטר. ככה שיש פתרונות חינמיים וגם במסגרת ביטוח הבריאות של קופות החולים. טיפול פסיכולוגי יקר ופרטי הוא למטרות אחרות. אתה מהווה בפוטנציה סכנה לציבור, ואין ספק שלאחר שיחת בדיקה יקבלו אותך. תאר לעצמך שחברה שאתה נפרדת ממנה מתנפלת בחדרי מדרגות על גברים אנונימיים, באלימות וגורמת להם נזק פיזי ונפשי בלתי הפיך. לא מתקבל על הדעת. נכון? גם היצר שלך לא מתקבל על הדעת וככל שתמהר לטפל בזה ייטב לכל מי שנתקלת בך…".
.
תמר כתבה:
… שלום "מישהו". "
ראשית, אני חושבת שעצם זה שכתבת את הדברים כאן בפורום- מעיד על כך שאתה מחפש תמיכה, אתה רוצה להיעזר ואתה רוצה לפעול בניגוד לדחפים שלך. אני חושבת שזה דורש הרבה מאד אומץ, בגרות ומודעות. גם הפחד המלווה באשמה על המחשבות שלך- יש בו משהו מעודד, בעיני, מבחינת היכולת שלך להצליח להיעזר בטיפול. הדחפים התוקפניים שאתה מרגיש נובעים מרגשות שליליים של כעס ושל מצוקה וכנראה שגם רגשות נוספים, והם "יוצאים" בלבוש הזה- של הדחף לאנוס. אני מאמינה שכדי להבין היטב מנין מגיע הדחף הזה ועל מה הוא יושב אצלך בנפש- בהיסטוריה המשפחתית, האישית והזוגית שלך- אתה מוכרח ללכת לטיפול. אני מאמינה שאין דרך אחרת להבין זאת לעומק. ההבנה היא הצעד למניעת המעשה שהדחף עלול להוביל אליו, כיוון שהיא חלופה, דרך אחרת- במקום הליכה בעקבות הדחף וביצוע המעשה שוב- אני חושבת שעצם זה שאתה מעלה את הדברים וחושב בעצמך על טיפול- כבר מעיד על נקודת פתיחה מעודדת..
גם אם אין לך כסף לטיפול פרטי- אתה יכול לפנות לטיפול דרך קופות החולים ודרך מרפאות לבריאות הנפש של השירות הציבורי. בבקשה תפנה לטיפול- אני מאמינה שהוא יכול לשנות הרבה.
כל הכבוד על הרצון שלך להיעזר ועל המודעות שלך! עכשיו עליך להקשיב לה. בהצלחה!…".
.

נראה שהנושא מסקרן, מושך ומאתגר ואנשים רבים מגיבים לו.
.
ליקטתי עבורכם את התגובות העדינות יותר, במטרה לעורר דיון פתוח והתבוננות ישירה בתופעה .
אונס, כפייה ביחסים בין אישיים, עלולים להביא אותנו למחוזות יותר רחוקים מאשר חילופי הדברים הנזכרים מעלה.
דוגמא לכך אפשר לראות בתחום יחסי הורים –ילדים.
כאשר אנחנו מתקשרים עם ילדינו, כאשר אנו מתלבטים האם לכפות עליהם את דעתנו. האם יש כאן סוג של אונס?
מהו אונס למעשה, במשמעות הרחבה שלו?
.
בהמשך אכתוב על שני צידי המתרס: הצד הנפגע – הקורבן מול הצד הפוגע ( גם הוא קורבן לדעתי…).
כמו כן אגע בנושא נוסף טעון ורגיש במיוחד- אינוס בתוך המשפחה, גילוי עריות.
.
אלחנן מסטבוים.
.
הכותב הוא פסיכותרפיסט בכיר, מנהל פורום באתר
START חברים 

לקריאת המאמר בפורמט PDF, יש ללחוץ כאן

אלחנן מסטבוים | בנימינה  נייד: 050-6806639 |  משרד: 04-6380264  |  elhananm@bezeqint.net